כולנו התעוררנו לבוקר עצוב. הלילה הנשיא של כולנו, שמעון פרס הלך לעולמו.
עצוב, אך בהתחשב בכך שפרס הגיע לגיל המופלג 93, צלול מחשבתית ובריא גופנית, כולנו יכולים רק "לקנא" בו ולשמוח שחי חיים כה עשירים ומספקים עד יומו האחרון.
פרס נפטר בצורה הטובה ביותר לדעתי - אם יש בכלל צורה טובה למות. הוא לא סבל, לא הפך לסיעודי או נכה ולא צרות אחרות שמבוגרים רבים חווים בזקנה הכה ידועה לשמצה. הוא קיבל שבץ ותוך שבועיים סיים את חייו.
בכולנו יש מעין שמעון פרס קטן שמסרב למות, רוצה לחיות לנצח ובדרך הטובה ביותר. הלוואי שכולנו נוכל אי פעם להשפיע על אומה שלמה אף במעט ממה שפרס הצליח.
ואולי כן יש דרך, גם אם קטנה. במותו פרס ביקש לתרום את קרניות עיניו ובכך שמישהו אחר ימשיך לחיות בצורה טובה ובריאה יותר. כולנו יכולים לעשות גם מעשה, גם אם קטן ולתת ולתרום למען הסביבה.
תרומת איברים, חתימה על כרטיס "אדי" היא דרך נהדרת. כל אחד מאיתנו יכול להציל אדם אחר במותו.
אני כבר חתמתי, ואתם?
 |
| כרטיס אדי |