יום שלישי, 25 בספטמבר 2012

סליחות

הימים הנוראים, ימים של חשבון נפש. היום זה ערב יום כיפור, יום קדוש בו אנו מבקשים סליחה ומחילה מכל מי שפגענו בו בשנה החולפת.
אני רוצה לבקש סליחה מכל מי שפגעתי בו, להוריי היקרים שאולי לא תמיד הייתה לי סבלנות לשמוע עד תום את דבריהם, לחברותיי המדהימות שלמרות שאני מתאמצת מאוד להיות שם תמיד בשבילן - אולי היו פעמים שלא הייתי שם עד הסוף, ובכלל מכולם - אם פגעתי. סליחה.
אך השני אני רוצה לעשות דבר שלא עשיתי עד היום - לבקש סליחה גם מעצמי. על כל אותן הפעמים שהייתי קשה מידיי עם עצמי, סליחה על כך שלפעמים אני חושבת שהדשא של השכן ירוק יותר, סליחה על כך שאני לעיתים נלחצת מדברים - לפעמים לשווא, סליחה על כך שלא תמיד אני דואגת לבריאותי ומזניחה אותה, סליחה על כך שלפעמים אני חושבת יותר על אחרים ופחות על עצמי, סליחה על כך שאני כה רגישה, סליחה על כך שאני לוקחת כל דבר ללב, סליחה על כך שאני מחמירה עם עצמי, סליחה על כך שלפעמים אני עושה דברים שלא תמיד בא לי לעשות ואני עושה אותם בכל זאת, סליחה על כך שאני שואפת תמיד למצוינות - גם בינוניות זה בסדר...
כעת נותר להבין רק איך אני מיישמת את כל הסליחות כך שלא יחזרו על עצמן בשנה הבאה עלינו לטובה.
גמר חתימה טובה וצום קל לצמים!