יום שישי, 11 בנובמבר 2011

אשליות

אנשים שונים מזדמנים לחיינו ללא הרף. כל אחד בא ללמד אותנו דבר מה, אנו רק צריכים לאסוף את התובנה, ללמוד, להפנים, ולהמשיך הלאה עם ראש זקוף ועם כמה שפחות משקעים בגוף ובנפש.
לא מכבר הכרתי עלם חמודות שבואו נגיד "מכר" לי אשליות וסיפורים ללא ביסוס, הבטחות מפה ועד קריית גת. ואני, התמימה שתיתי אותן בערגה. לאחר זמן לא רב התברר שהבחור פיזר הבטחות לכל עבר ללא כיסוי, וכך נותרתי בגפי בהלם מהרומן המרגש שכמו שנכנס לחיי בסערה - כך יצא.
אין ספור פעמים שמעתי מחבריי וממשפחתי את המשפט "אל תהיי תמימה ואל תאמיני לכל דבר שמספרים לך", אך לשמחתי ולצערי אי אפשר לקחת לי את התמימות כי היא חלק ממני וזה מה שעיצב אותי להיות הבחורה שהנני היום.
מהסיפור הזה למדתי שלא תמיד זה טוב להיסחף למחוזות דמיון מפותחים ועשירים עם כל מי שמעוניין לסחוף אותי איתו משום שלא פעם נחלתי אכזבה והגיע הזמן ללמוד גם לא?
ונקנח בשירו של גבי שושון: "אשליות, אשליות רבות... אך רובן אינן מתגשמות!!"

יום שלישי, 20 בספטמבר 2011

דת ואני

היו לי המון תוכניות לסוף השבוע אך טלפון אחד בחמישי בערב שינה את הכל. מעברו השני של הקו חברתי הטובה הציעה לי ליסוע עימה לעשות שבת במדרשה. תהיתי בליבי - מה לי ולדת? מה קשור? אך בכל זאת משהו משך אותי והחלטתי לומר כן. ספונטניות היא לא מילה גסה.
מה יש לי להפסיד? וכך מצאתי את עצמי בשישי בצהריים במקום לשבת בבית קפה - עולה על האוטובוס לחדרה לשמור שבת במדרשת תורה עם בנות דתיות (ומתוקות) להפליא..
היה מעניין, מרתק, חווייתי ושונה, שמעתי המון הרצאות על דת, צניעות וכיוצ"ב, לא אתחיל לשמור שבת כעת ולא אחזור בתשובה אך הסוף שבוע הזה גרם לי להבין שהאמונה הרווחת שהכל לטובה - באמת נכונה.
מבין כל ההרצאות במדרשה הפנמתי שלכל דבר שקורה בחיים שלנו יש סיבה וכל מה שקורה- קורה לטובה.
בשנים האחרונות אני אכן מאמינה ודוגלת בדיעה הזו למרות שעדיין קשה לי להבין מדוע אנשים צעירים הולכים לעולמם, מדוע יש פיגועים, מלחמות, תאונות דרכים ואת המחלה הנוראה הזו - סרטן?
כנראה שלעולם לא אקבל תשובות מספקות בנושא.
או שאולי גם זה לטובה?!

יום שישי, 5 באוגוסט 2011

מדינה באוהלים

גל המחאות שפקד את ארצנו הקטנה גרם לי לעצור ולחשוב על מה שקורה במדינה שלנו.
המחאה הראשונה החלה בעקבות כך שקוטג' כבר לא היה מוצר בסיסי במטבח של כולנו עקב מחירו הגבוה והמשיך בכך שלא כל אחד יכול להרשות לעצמו לשכור דירה עקב מחירי השכירות הגבוהים - וטרם דיברתי על לקנות דירה, דבר שלצערינו מתאפשר כיום רק למי שיש הורים שמתאפשר להם לעזור לילדיהם.
הבעייתיות הזו ו"תיסכול" מעמד הביניים גרם לאזרחי המדינה להתעורר, לצאת מאדישותם ולצאת לרחובות בין אם זה בהפגנה ובין אם זה באוהל.
הסקפטים מביננו חושבים שגל המחאות לא יעזור בכלום אך אני חולקת על כך וחושבת שלאזרח הקטן יכולה להיות השפעה אם נתאגד ונצא לרחובות להפגין ולומר את מה שיש על ליבנו- ובלי עין הרע יש לנו הרבה מה להגיד!
לא סתם סיסמת המחאה הינה: "העם דורש צדק חברתי", העם רוצה ודורש (בצדק) שנוכל להתפרנס בכבוד מבלי לחשב כל שקל ושקל שיוצא מכיסנו, המחירים של כל המוצרים הבסיסיים מאמירים לשחקים ואנו נותרים עם המשכורות כפי שהן ולא מצליחים לסגור את החודש ושלא נדבר על לחסוך...
הגיע הזמן שמישהו שם בצמרת המדינה ייקח אחריות ויעשה משהו ושהמרד שלנו, של כולנו, יישא פרי ואמן נראה תוצאות בקרוב!

יום שישי, 15 ביולי 2011

הכרויות ומה שביניהן

עונת החתונות החלה! אני לא יודעת מה איתכם אך בחודש האחרון הייתי בשלוש חתונות והיד עוד נטויה.
המשימה העיקרית של הרווקים- רווקות מביננו כעת זה למצוא את החצי השני שלנו. משימה לא פשוטה בהתחשב בעובדה שיש המון בני זוג פוטנציאלים שיכולים לענות על הדרישה הזו.
אימי היקרה שידכה וחיתנה בתור "מצווה" כבר לא מעט זוגות, מאז שהייתי קטנה הטלפון בביתנו צלצל ותמיד ביקשו את אסתר השדכנית, השמועה הצמיחה לה כנפיים ולאמא (עד היום) יש את "מחברת השידוכים" בה היא מנסה להתאים בני זוג פוטנציאלים.
כנראה שלמדתי מאמא וגם אני אוהבת לשדך ולהכיר בין אנשים. כיום, איך שאני מכירה חברה חדשה (ורווקה) ישר אני נכנסת לפייסבוק להראות לה את מלאי הבחורים הרווקים וכך מנסה ליצור עוד זוג מאושר.
מהצורך לשדך ולהתאים בין אנשים פתחתי השבוע קבוצה בפייסבוק של הכרויות בין חברים, מטרתה שאנשים יכירו דרך הקבוצה בלי המבוכה והמגננות של לפנות האחד לשניה משום שלכל מי שבקבוצה מטרה משותפת.
המשפט שאיתו פתחתי הוכיח את עצמו מכיוון שתוך יום אחד הקבוצה מנתה כבר כ200 חברים - והיד עוד נטויה!
הרווקים מביניכם מוזמנים לחפש בפייסבוק את הקבוצה "פייס date" ולהזמין אליה את כל חבריכם הרווקים, ככה מעגל החברים יגדל ואיתו תגדל האפשרות להכיר עוד אנשים איכותיים.
בהצלחה במשימת מציאת הזוגיות :)

יום שבת, 28 במאי 2011

מערכת המשפט ונגזרותיה

השבוע עמדתי למשפט.
ולא, לא רצחתי אף אחד, לא גנבתי דבר ולא ביצעתי מעשה מגונה באף אחד..
הגעתי למשפט על דבר הרבה יותר פעוט, תבעתי חברה על משכורת שלא שולמה לי כבר שנה וחצי והם תבעו אותי בחזרה.
מערכת השפט בארץ דוחה דיונים על ימין ועל שמאל, כל דיון נקבע לחצי שנה ומעלה, לא פלא שהנשיא לשעבר (בושה למגזר) קצב עדיין מחוץ לכלא לאחר שהורשע בשתי עבירות אונס, מעשה מגונה בכוח והטרדות מיניות של מספר נשים.
ולא פלא שאב שרצח את ילדיו עדיין לא יושב במאסר עולם מכיוון שהדיון נדחה כבר קרוב לשנה.
אני רוצה להאמין שברגע קריטי (שלא יבוא) יהיה מי שיגן עלינו, על האזרח הקטן אי שם בנבכי המערכת המשפטית המסורבלת. ולדאבוני קשה לי להאמין בזה.
כתוצאה מכך, נפגעות תקיפה מינית ובכלל אנשים שנפגעו בצורה כזו או אחרת רואים מה קורה עם מערכת המשפט וכמה זמן הסאגה הפרטית שלהם עלולה להימשך - ומעדיפים כבר לא להתלונן.
התוצאות של זה חמורות ביותר- העבריינים ממשיכים להסתובב חופשי ביננו ואילו הנפגעות, נפגעות.

יום שבת, 16 באפריל 2011

חשיבה חיובית

שבת בבוקר, יום יפה. יש תחושה טובה של חג, חופש ואופטימיות באוויר. כייף! פסח בפתח ואיתו מתחילה חגיגה של נקיונות (למי ששומר כמובן). כל השנה מנקים את הבית אך בפסח הנקיון משמעותי עוד יותר מכיוון שרוצים שהבית יהיה לא רק נקי אלא גם כשר לפסח. תוך כדי הניקיונות התעוררה בי מחשבה שניתן לעשות אנלוגיה בין ניקיון הבית לנקיון הגוף שלנו ממחשבות שליליות. בשנה- שנתיים האחרונות אני מנסה לסגל לעצמי גישה אופטימית לחיים בה יש להסתכל על חצי הכוס המלאה ולא הריקה למרות שכל כך קל להישאב אליה, להאמין שמכל דבר שקורה בחיים - גם אם ארע דבר רע אפשר ללמוד וכמובן להסיק את המסקנות של מה עשינו לא טוב ולהשתפר לפעם הבאה שניקלע לאותה הסיטואציה. החיים הם ארעיים - פעם אתה למטה ופעם אתה למעלה, הכל משתנה ולא קבוע- תחשבו על זה, יש בזה משהו מאוד מנחם ומעודד ברגעי משבר. אם חלילה פוטרנו מהעבודה או קשר רומנטי כשל - במקום להישאב למחשבות למה זה קרה ואיזה באסה שזה קרה - לחשוב מדוע זה קרה ואיפה אני יכול להשתפר בעתיד בכדי שבפעם הבאה זה באמת יצליח. מכל דבר בחיים ניתן (ולדעתי צריך) ללמוד ועם הזמן והנסיון ניתן להסתכל על הדברים מפרספקטיבה אחרת, שקטה ופיקחית יותר. חג שמח ושליו לכולנו!

יום שישי, 11 בפברואר 2011

החיים כשעון חול

השבוע הבוס שלי הביא לישיבת הבוקר שעון חול. כוונתו הייתה לבחון כמה זמן כל אחד מדבר ובכלל כמה זמן השעון חול מחזיק עד שכל החול יעבור לצד השני.
שעון החול העלה בי מחשבה שבעצם כולנו פה זמניים ושאנחנו חיים על זמן שאול. לכל אחד יש את שעון החול הפרטי שלו שיודע מתי הוא התחיל ולצערנו איננו יכולים לדעת מתי הוא יסתיים.
לפני כשבועיים שעון החול של סבתי היקרה פסק. זו פעם ראשונה שאני חווה מוות בצורה כה קרובה וגיליתי על בשרי כמה זה לא פשוט להתמודד עם הכאב והזכרונות.
השבוע הלך לעולמו קרוב משפחה נוסף שנפטר מהתקף לב. שני המקרים הללו גרמו לי להסתכל על החיים בצורה אחרת, זה גרם לי להבין שהחיים לא צפויים, מפתיעים, זמניים ושאנחנו צריכים להפיק את המירב משהותנו פה ולנצל כל רגע.
ה"שיעור" הכי חשוב שלמדתי הינו לקחת דברים בפרופורציה, פתאום העובדה שאני לא נמצאת בזוגיות או כל דבר אחר נראית כאפס לעומת הכאב שבאובדן, אך לצערי כעבור מספר שעות או ימים אני ובכלל כולנו חוזרים לשגרה ועדיין נוטים להתבאס מהדברים הקטנים שלא מסתדרים..

יום שבת, 15 בינואר 2011

חורף וזוגיות

אצל רבים מאיתנו חורף נתפס כעונה "זוגית" בהשוואה לקיץ שזו עונה לגמרי של התהוללויות, זה אכן נשמע מלבב להתכרבל יחדיו מתחת לפוך ולשתות שוקו חם במיטה אחרי סרט טוב...
אבל מה עושים אלה שאין להם בן זוג? עליהם (כלומר, עלינו) נגזר בלילה חורפי להגיף את התריסים, להדליק את הטלוויזיה והתנור ולראות לגמרי לבד תוכניות בישול (זה הרי מה שיש בטלוויזיה)
אה - ושכחתי עוד משהו - בין היתר- גם לרחם על עצמנו
הכוונה בלרחם על עצמנו זה לא להגיד איזו מסכנה אני אלא יותר לתהות אם עשיתי משהו לא בסדר בהתנהלותי, כי אחרת איך זה שאני בלילה סגרירי שכזה עודני לבד?
רוב הסביבה שלי כבר הצתוותו לזוגות, מי שעדיין לא נשוי אז כבר מאורס ורק בודדים, הרווקים, שואפים למצוא את האחד או האחת שתחמם את הלילות הקרים.
זו לא בעיה למצוא בן זוג, במיוחד בעידן של היום אך הבעייתיות בדבר זה להחליט האם הפרטנר שהעלית בחכתך אכן עונה על ציפיותיך-שאיפותיך העתידיים ואיתו אתה מוכן ורוצה לחלוק את שארית חייך.
וזה כבר עסק לא פשוט..