הכל בראש

השבוע חגגנו מסיבת הפתעה לאבא היקר שלי לכבוד יום הולדתו ה-70. היה מדהים! ואבא שלי כל כך שמח והתרגש וביקש שנחגוג לו גם עוד עשור ב"ה ביום הולדתו ה-80.

גיל 70 זה גיל מכובד בהחלט, כשהייתי קטנה חשבתי שגיל 60 זה ממש זקן ו70 בכלל זה עוד שנייה בקבר.

גדלתי, אני בעצמי עוד שנייה בת 30 ועם השנים הבנתי שהזמנים השתנו. אבא שלי בן 70 אמנם אך לגמרי מתפקד (טפו, טפו), יוצא, עובד, מבלה ומטייל בעולם הרבה יותר מרובנו כך שהגיל כלל לא מהווה הגבלה כלשהי. הכל בראש שלנו, אני מכירה בני 35 שלא אוהבים לצאת מהבית ושלא לדבר על לבלות... לטענתם הם "התבגרו" כך שהגיל עצמו כלל לא מהווה אינדיקציה אם אתה צעיר או לא. רק אנחנו מחליטים איך החיים שלנו ייראו. אם נחליט שרע לנו, נסתגר בבית ונרחם על עצמנו, שום דבר לא יעזור. אך אם נחליט שאנחנו רוצים לקחת אחריות על החיים שלנו - צריך לקום ולא לשקוע בדברים הלא נעימים שלעתים נקרים בדרכנו - אלא להסתכל על שאר הדברים הטובים שבחיינו, על כך שאנחנו בריאים, עובדים, יש לנו משפחה, אהבה או כל דבר חיובי אחר.

הכל תלוי בגישה שלנו. 

אני יודעת שזה נשמע הכי קואצ'רי בעולם אך בכל זאת: 

תנו חיוך הכל לטובה!