יום שבת, 30 בנובמבר 2013

בואו נדבר על אריק. איינשטיין.

"שבת בבוקר יום יפה, אמא שותה המון קפה, אבא קוראה המון עיתון". כמעט כל ילד שגדל בארץ ישראל גדל על שיריו של אריק איינשטיין, מאז ומתמיד לא היה ניתן להדליק רדיו ולא לשמוע את שיריו. אריק איינשטיין, האיש האופטימי ששר מילים כה יפות ותמיד הזכיר לי את ארץ ישראל היפה והטובה הלך לעולמו השבוע. כה עצוב.
אריק, בכל תחנות חיי ליווית אותי בשלל שיריך - "אדון שוקו הולך לבקר חבר שלו בילדות", "כשאת בוכה את לא יפה" - חזרה אמא ואמרה לי כשהייתי קטנה ובוכייה."לאוטובוס נכנסת גברת עם סלים - תראו איך היא תופסת את כל הספסלים" - שיר גאוני ומצחיק. "שלום חבר" כשרבין נרצח. בסיום התיכון שרתי על הבמה את "עוף גוזל" ואז עוד לא ממש עוד הבנתי את המשמעות העמוקה של השיר כשדמעה ניקווה בעין אבי באותו הרגע. "אני ואתה נשנה את העולם" - תמיד חשבתי שגם לי כאדם הקטן מן הישוב יש השפעה לשנות אפילו במקצת את עולמנו למקום טוב יותר - גם אם אמרו את זה קודם לפניי. "כמה טוב שבאת הביתה" ליווה אותי כשאחי הגדול חזר הביתה בשלום מהצבא. "עטור מצחך זהב שחור" - השיר האלמותי הטוב ביותר בכל הזמנים ליווה אותי תמיד.

אריק, האוצר התרבותי שהשארת אחריך ימשיך ללוות אותנו הלאה גם בעתיד ואין לי ספק שגם את ילדיי אגדל עם שיריך.