יום שבת, 2 באוגוסט 2014

שביזות אגן שבור

להתהפך מצד ימין לצד שמאל, ושוב משמאל לימין וכך הלאה כל יום כל היום.
זה מה שעשיתי כל השבוע האחרון וכפי שזה נראה כעת, אעשה גם בשבוע הקרוב.
אסור להתעטש, להתעטש זה המוות - כואב בטירוף. עדיף להימנע ככל האפשר.
לאכול? ניתן לאכול רק אם יש מספר לא מבוטל של כריות מאחורי הגב המאפשרות חצי ישיבה - חצי שכיבה כי אי אפשר לשבת.
להתכופף? ויתרתי כבר, אי אפשר להתכופף. נפל משהו? חבל כי אי אפשר להרים.
אזעקה? עד ששברתי את האגן רצתי כמו כולם להסתתר - כיום, אני ממשיכה לשכב במיטה - הרי עד שאקום, במילא האזעקה כבר תסתיים.
מבקרים? מבקרים זה טוב ומעביר את הזמן בכייף, רק עשו לעצמכם טובה וקחו קולה מהמקרר ומשהו לנשנש מהמגירה, הפעם זה שירות עצמי.
תמיד חשבתי ששבר באגן יכול לקרות רק לזקנים. ממני והלאה, אני הרי רק בת 29. אבל צעד אחד לא נכון גרם לי להתרסק בצורה הכי לא נעימה שיש.
ברוך אתה אדוני אלוהינו ממציא משככי הכאבים! בלעדיהם לא הייתי מסוממת ומרגישה את הכל.
אה ועוד משהו, לכל הגברים עם המחשבות שזה קרה לי תוך כדי... אז זהו, שלא.