לא פעם כתבתי בבלוג על כך שאנחנו מתכננים תכניות ואלוהים צוחק עלינו, אז זה קרה לי שוב.
שיתפתי פה לפני מספר חודשים על התקופה הגרועה בחיי, שחשבתי שנגמרה אך היא לא ממש נגמרה-
זה התחיל בשבר קשה באגן (שברוך השם התאחה מאז), המשיך בפרידה כואבת (גם הלב הספיק להתאחות מאז) ובחיפוש דירה (יחד עם עצמי). חשבתי אז שהתקופה הזו נגמרה ושאני צועדת באופטימיות לדרך חדשה ואז קרו עוד שני אירועים מלבבים - אמא שלי נכנסה לבית חולים ואחר כך כאילו אבא שלי קינא בה - גם הוא התאשפז עם בעיות בלב.
מסתבר שגם כשחושבים שאתה נמצא במקום הכי נמוך ומפה אי אפשר כבר לרדת, אז כן, תמיד יש עוד יותר נמוך.
אני מכריזה כאן קבל עם ועדה שהתקופה הגרועה הזו נגמרה וכעת אני עם פניי להתחלות חדשות ומסעירות יותר בכל התחומים.
איך יוצאים מתקופה מסריחה שכזו? עם הרבה אופטימיות, חברים טובים, ג'אנק פוד כפיצוי על עוגמת הנפש והרבה חשיבה חיובית - והכי חשוב - פרופורציות.
אסיים בשירו של לני קרביץ - it's not over till it's over