השבוע עמדתי למשפט.
ולא, לא רצחתי אף אחד, לא גנבתי דבר ולא ביצעתי מעשה מגונה באף אחד..
הגעתי למשפט על דבר הרבה יותר פעוט, תבעתי חברה על משכורת שלא שולמה לי כבר שנה וחצי והם תבעו אותי בחזרה.
מערכת השפט בארץ דוחה דיונים על ימין ועל שמאל, כל דיון נקבע לחצי שנה ומעלה, לא פלא שהנשיא לשעבר (בושה למגזר) קצב עדיין מחוץ לכלא לאחר שהורשע בשתי עבירות אונס, מעשה מגונה בכוח והטרדות מיניות של מספר נשים.
ולא פלא שאב שרצח את ילדיו עדיין לא יושב במאסר עולם מכיוון שהדיון נדחה כבר קרוב לשנה.
אני רוצה להאמין שברגע קריטי (שלא יבוא) יהיה מי שיגן עלינו, על האזרח הקטן אי שם בנבכי המערכת המשפטית המסורבלת. ולדאבוני קשה לי להאמין בזה.
כתוצאה מכך, נפגעות תקיפה מינית ובכלל אנשים שנפגעו בצורה כזו או אחרת רואים מה קורה עם מערכת המשפט וכמה זמן הסאגה הפרטית שלהם עלולה להימשך - ומעדיפים כבר לא להתלונן.
התוצאות של זה חמורות ביותר- העבריינים ממשיכים להסתובב חופשי ביננו ואילו הנפגעות, נפגעות.
לפני כמה חודשים הייתה כתבה על כמות התיקים שיש לשופט ביום (סביבות 150 תיקים)- גם כשאת כבר מגיעה למשפט זה כמו להגיע לנציג שרות לקוחות של חברה סלולרית ואת לא באמת מקבלת התייחסות הולמת לבעיה.
השבמחקאחת הסיבות לכך היא תפיסתו של אהרן ברק "שהכל שפיט". צריכים מסננת קשוחה יותר לאילו משפטים ראויים להגיע לאיזו ערכאה.
השבמחקאתם צודקים יקיריי אך עד שזה יקרה נמשיך לסבול..
השבמחקמיטל, אני לא יכולה להסכים איתך יותר מזה, מערכת המשפט בישראל היא פשוט טרגדיה של שייקספיר או צ'כוב, הסיפור שלך ממש מזכיר לי את יונה העגלון שרק רצה לשפוך את הלב.
השבמחק