יום שבת, 10 בנובמבר 2012

טלטלות החיים

כנראה שחלק מגיל ההתבגרות זה שברונות לב, נחיתה בחזרה על הקרקע, שינוס מותניים וחזרה למציאות - שוב דייטים, לצאת, להכיר, להיות זמן מה יחד, להיפרד, לחוות עוד שיברון לב, לבכות, לאסוף את עצמך ולמהמשיך הלאה לתקופת הדייטים הבאה. רק מה? אני כבר מזמן לא בגיל ההתבגרות, אפילו דיי הרבה אחרי זה וכנראה שעדיין לא עברתי את החלק הזה.
אחרי עשר שנים כאלו אני יכולה לומר בפה מלא: מיציתי! והאמת? מיציתי כבר מזמן....
כנראה שלחיים יש תוכניות אחרות עבורי והמציאות מראה לי שעליי להמשיך, לצאת ולהכיר. ולא, כנראה שלא פגשתי עדיין את הגבר של חיי... זה ש"יבנה איתי סיפור חיים" כדברי בועז שרעבי.
יחסים זה עסק מורכב. שני אנשים לגמרי שונים שלא הכירו קודם נפגשים, מדברים, מכירים, מתוודעים האחד לשנייה ומנסים - בדגש על המנסים לרקום משהו משותף. לא תמיד הנסיונות הללו נגמרות בצורה טובה אך לפעמים דווקא כן. כשזוגיות מצליחה היא דורשת המון השקעה, עבודה ושיתוף פעולה משני הצדדים. לא תמיד שני בני הזוג משדרים על אותו הכיוון, דבר שיוצר מחלוקות, ריבים, חילוקי דיעות ולא אחת גם מוביל לפרידה. ואז שוב חוזרים למעגל הקסמים שציינתי למעלה...
בהצלחה לכל הרווקים שביננו!

2 תגובות:

  1. השאלה היא האם לעולם באמת יש מסלול חיים עבורנו, ואנחנו נאלצים לפגוש אנשים מסויימים לאורך הדרך ?
    והאם כל האהבות והפרידות שחווינו הם שיעורים שבונים אותנו לקראת אהבת חיינו ??

    השבמחק
  2. צור אני מאוד רוצה להאמין שכן!! שהשיעורים שאנו חווים במהלך חיינו מכינים אותנו לאהבה הגדולה שמחכה לנו מעבר לפינה....

    השבמחק